אודות הגלריה אודות הבעלים קטלוג אירועים MUST HAVE מתנות הדפסים יצירת קשר

מה חשוב לדעת אודות הדפסים?

בעולם ההדפסים לא תמצאו אנשים שהגיעו לשם במקרה. בשנים האחרונות ניכר עניין גובר בהם, והביקוש ממשיך לעלות, בראש ובראשונה בקרב מביני עניין ואספנים מנוסים שעבורם הדפס איכותי פותח הזדמנות נדירה להפגין טעם חסר פשרות בבחירת האמנים. אספני האמנים ממדרגה ראשונה פונים להדפסים, היות וכאן הם יודעים בבטחה כי מדובר ביצירה מקורית. מהדורות הדפסים נוצרו על-ידי כמעט כל האמנים הגדולים – החל מדירר, רמברנדט, שישקין, שאגאל ופיקאסו וכלה בוורהול ושמיאקין.

למרות שמנעד המחירים נע בסך הכל משלושת אלפים לעשרת אלפים דולר, בין רוכשי ההדפסים ניתן למצוא גם אנשים שבהחלט קשה לחשוד כי חסרים להם אמצעים. כיום באוספים הידועים ביותר ניתן למצוא ליתוגרפיות, הדפסי רשת והדפסים אחרים. לפי נתונים סטטיסטיים, הדפסים מהווים כ-51% מהיצירות הנמכרות בבתי מכירות פומביות. בשוק האמנות הבינלאומי הם תפסו כבר יותר מ-30%.

יש לציין כי הדפסים איכותיים קל מאוד למכור במקרה הצורך, שהרי מחיריהם עולים יחד עם הפופולריות של יוצריהם. בנוסף, רכישת יצירה שכזו אינה דורשת בדיקה יקרת ערך אצל מומחים: מספיק לרכוש יצירות עם היסטוריית בעלות שקופה ולשים לב למוניטין של המוכר. על-כן הדפסים נחשבים לבעלי נזילות גבוהה, זוכים לביקוש גבוה בכל העולם ומיוצגים בכל בתי המכירות הפומביות הידועים.

אין ספק כי אדם המתכנן לרכוש הדפסים מודע היטב לכך כי הם פותחים אפשרות לבחור ביצירות מאת אמנים ממדרגה ראשונה כגון דאלי, פיקאסו, שאגאל שיצרו אינספור יצירות מופת. מדובר באמנים הנמכרים ביותר בעולם. יש לציין כי היצירות הללו נוצרו כאשר האמנים היו עוד בחיים, מה שמבטיח כי עותקים מקוריים חדשים שלהן לא יופיעו עוד, - דהיינו, הביקוש ליצירות אלה ימשיך לעלות יחד עם עליית המחירים בשוק האמנות.

שמות ממדרגה ראשונה בתחום של הדפסי רשת, ליתוגרפיה ותחריטים – זהו "הדובדבן שבקצפת" באוספים הטובים ביותר, וכמו-כן מתנה מושלמת שאתם יכולים להרשות לעצמכם ושמעטים מצפים לקבל. עדות לטעם נהדר, להשכלה טובה ולבקיאות מצוינת במגמות העכשוויות בשוק האמנות – זוהי מתנה שאין כמותה!

ליתוגרפיה

ליתוגרפיה, או הדפס אבן, הומצאה בגרמניה במאה ה-18. בין האמנים שהשתמשו בטכניקה הזו מארק שאגאל, סלבדור דאלי, אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, אנדי וורהול, דמיאן הירסט, טאקאשי מוראקאמי ורבים אחרים.

ייחודיות הליתוגרפיה נעוצה בכך כי הצייר מצפה את משטח האבן או המתכת בציור מסוים באמצעות צבע מיוחד המבוסס על שמן או באמצעות עפרון ליתוגרפי. אבן ליתוגרפית או משטח מתכת מורטבים במים, ולמעלה שמים דף נייר שמעבירים דרך מכבש. את גליל המכבש מכסים בצבע דפוס, וההדפס מתקבל רק במקומות שבהם האבן הייתה מצופה בציור. לאחר שהצבע הראשון הודפס, מסירים את הציור מהאבן או ממשטח המתכת, והאמן מצפה את אותו המשטח בצבע הבא. היות והעבודה נעשית על-ידי הצייר עצמו או בהשתתפותו הישירה, ליתוגרפיות מהוות יצירות אמנות מקוריות ויחידות במינן.

ההדפסים הם יצירות מקוריות שנוצרו במהדורה מוגבלת בת מספר עותקים בלבד. לאחר סיום העבודה האבן והמשטח הליתוגרפיים מושמדים, מה שמבטיח כי בעתיד לא יופיעו עותקים נוספים שנוצרו על-ידי האמן עצמו. הן המוניטין של בעלי הגלריה והן היסטוריית הבעלות השקופה של היצירות האלה מבטיחים את האותנטיות ואת האיכות שלהן. לכל היצירות הללו ישנן תעודות רשמיות וכולן רשומות בקטלוגים בינלאומיים, מה שמוכיח כי אכן מדובר בעבודות מקוריות.

תצריב

בתחילת מאה ה-16 נולד התצריב – סוג של תחריט על לוח מתכת שבמהרה הפך לז'אנר האהוב על אמנים רבים. אחת הסיבות לכך היא ללא ספק קלות הביצוע. במקום לחרוט את הקווים בצורה ידנית, כאן משתמשים בחומצה. התהליך מתחיל מציפוי לוח מתכת בחומר מיוחד העמיד בפני חומצה. בעזרת סיכת פלדה חדה החודרת דרך הציפוי חורט האמן את הציור על לוח המתכת. לאחר מכן טובלים את הלוח באמבט עם חומצה חנקתית או עם תמיסת ברזל כלורי, אשר שורפת את המתכת עד לעומק הרצוי. לאחר מכן מורידים את הציפוי ושוטפים את הלוח, מכסים אותו בצבע ועושים הדפס. מעניין כי ברוסיה לטכניקה הזו קראו "תחריט באמצעות ודקה חזקה".

סביב אמצע מאה ה-18 מופיעה טכניקה נוספת בשם "תצריב רפרודוקציה", בה נעשו כמעט כל האיורים לספרי התקופה. אולם התצריב המקורי עדיין נשאר בגדר הטכניקה האהובה על אמנים רבים. לפופולריות רבה זכו תצריבים של גויה, קאנלטו, ואטו ואמנים דגולים אחרים. יש להזכיר גם את פיראנזי שהיה האמן הבולט ביותר בתחום זה בתקופתו.

באמצע מאה ה-19, עקב הופעת טכניקות חדשות, אמנות התצריב מתחילה לדעוך, אך לקראת סוף המאה שוב פורחת בעוצמה רבה ונתפסת כתחום אמנות עצמאי.

הרשמה לניוזלטר
הירשם עכשיו
צור קשר
או